הי הי!
רוצה לשתף אותך במשהו שאני רואה הרבה
בקליניקה שלי לאימון עסקי וליווי עסקי לעצמאיות.
מתמודדות איתו לאחרונה.
חשבתי שאולי זה יעניין גם אותך.
ניהול זמן בעסק- בעקבות הזמן האבוד
זה הולך ככה.
מתאמנת מגיעה לפגישה וזה מה שהיא אומרת:
"אני לא מבינה איך לא הספקתי!!!! תכננתי והכל
עם מרקרים ונצנצים ומדבקות ולא הספקתי כלום!!!"
איך נוצר הפער בין הרצונות שלה
למה שקרה בפועל?
הרי הכל היה מסודר ועושה חשק.
אבל אז…
היא נכנסה "רק לדקה" לפייסבוק
כדי "להיכנס באיזי" ליום עבודה
וגילתה אחרי שלוש שעות של צפייה
בסרטון "חמוד" של
תסרוקות של חתולים שחצי בוקר הלך.
(ואין לה בכלל חתול!).
למחרת, היא החליטה שזהו.
לפייסוש היא לא נכנסת!
אבל שכחה מהאפליקציה בנייד
וסוף סוף הצליחה להתרכז במשימה שלשמה התכנסה
"טינג!"
והיא רצה לבדוק את הנייד כי אולי לקוחה חדשה
פנתה אליה בפרטי
או שלקוחה קיימת רצתה לקנות ממנה
או שמישהי תייגה אותה בסופרגירל
וכמה היא התבאסה לגלות-
שזה רק שדודה שושנה גם עשתה לייק
לפוסט של החתולים
(ההם מהתסרוקות).
(ו… אין לה בכלל חתול!)
(וגם לא לדודה שושנה!)
ואז היא התיישבה מול המחשב חדורת מוטיבציה.
ו… טינג!
קופצת לה חלונית
בקבוצת מאמות מעלה קובץ
והיא שמחה לגלות
שהגולשת עינב המקסימה
עברה עכשיו מתל אביב להרצליה המקסימה
והיא מחפשת גן מקסים
לבנה המקסים
בשכונה החדשה המקסימה
ואולי למישהי מקסימה יש המלצה?
אז פלא שהיא לא הגיעה לחצי מהתפוקה שתכננה?
ונותרה מתוסכלת ואפילו הייתי אומרת די מיואשת
מכמות המטלות שיש לה להספיק?
ולא, היא לא אשמה.
אנחנו לא אשמות.
זה נקרא "חרדת החמצה"
או באנגלית FOMO- Fear of Missing Out.
FOMO- Fear of Missing Out
מאז שהאינטרנט נכנס לחיינו,
או ליתר דיוק הרשתות החברתיות
יש הרבה פעמים הרגשה
שאולי אנחנו מחמיצות משהו שמתרחש ברשת.
גם אם אנחנו לא יודעות בדיוק מה זה,
או מי זה,
ההרגשה היא שמשהו אנחנו בטוח מפספסות.
שכולם יודעים משהו ואנחנו לא מעודכנות.
שאנחנו מחמיצות הזדמנות שמחכה לנו.
שכולם מצליחים ואנחנו לא.
זה יושב על חרדה חברתית בסיסית עמוקה. קדומה אפילו.
וזה גורם לנו לבדוק שוב ושוב את ההתראות.
כי אנחנו בחרדת החמצה.
והחבר'ה שם באינטרנט סיטי יודעים טוב מאוד מה הם עושים.
ואיך לגרום לנו לגלוש קשות.
ואיך לגרום לנו לחזור שוב ושוב לאתרים מסויימים
(כדי שניחשף לעוד ועוד פרסומות).
ההתראות האלה ממכרות. נקודה.
הגוף שלנו מגיב אליהן כפי שהיה מגיב
למנת סם.
אולי זה נשמע לך הגזמה,
אבל זה המצב…
כשרואים את הסימן האדום
זה מעורר רגש לא מודע של אהבה, קבלה, חשיבות..
ממש נוצרת התניה במוח של משהו טוב שמחכה לנו.
וזה כאמור, ממכר.
פייסבוק פוגע בתפקוד שלך כבעלת עסק בהרבה רמות:
-
בפייסבוק מאבדים קצת את היכולת ליצור קשר אמיתי עם אנשים (ולא וירטואלי).
בעלות עסק ולא כתאגיד ענק (כמו קוקה קולה למשל), הלקוחות שלכן מחפשות אתכן. את הקשר האישי הייחודי שהן לעולם לא תקבלנה מקוקה קולה. וכשכל האינטראקציה היא דרך המסך, זה בעייתי. קשה להעביר נימת דיבור, ליצור קירבה, דרך המסך.
-
פייסבוק ובדידות
וזה קשור מאוד לנקודה נוספת. למרות שכאילו כל היום היה באינטראקציה עם אנשים אחרים, בסופו של דבר היית לבד עם המסך. ובדידות היא אחת הסיבות המהותיות ביותר לפגיעה באיכות החיים ולדיכאון.
-
מחקרים
מראים ששיטוט בפייסבוק גורם לדיכאון, חרדה, פגיעה בדימוי העצמי, קנאה, תחושת נחיתות, בדידות כאמור, ו.. להמשיך?
-
פגיעה כפולה
מובן מאליו שפייסבוק מהווה פגיעה בהספק ובאפקטיביות. אבל בואי נרד רגע לרמה עמוקה יותר. ברגע שיש פער בין מה שאת אומרת שאת רוצה לעשות ובין מה שקורה בפועל, יש פגיעה נוספת בביטחון שלך בעצמך, בתחושת המקצועיות (הפרטית שלך, כן?), בסמכות הפנימית, במוטיבציה. אולי את כבר פחות מאמינה לעצמך שאת יכולה לעשות יותר מהדברים החשובים לך?
-
פייסבוק הופך להיות מאין אזור נוחות קולקטיבי.
לא צריך להתאמץ, הכל נגיש וקרוב ולא צריך לעבוד קשה מדי, לחדש, להיות יצירתי. ונכון, יש הרבה לקוחות פוטנצייאלים בתוך פייסבוק אבל יש עוד הרבה הרבה יותר לקוחות מחוצה לו. וכשנמצאים בנוחות- לא גדלים.
-
פייסבוק ורגשי נחיתות
בפייסבוק אנשים מעלים (לרוב) את הרגעים המוצלחים שלהם, והם בוחרים מאוד בסלקטיביות מה להעלות. זה גורם להרגיש כאילו כל בעלת עסק משגשגת, נמצאת כל היום על הקו עם דונלד טראמפ, דקה מלהיות ה- BFF של שרי אריסון ועוד שנייה מפיקה את חברת הענק שלה בבורסה. גם אם בפועל, התמונה עם הלקוחה זו הפגישה היחידה שהייתה לה החודש, בעלה נלחץ ומתחיל לדבר על סגירת העסק ומרוב עצבים היא לא הפסיקה לצעוק כל אחר הצהריים על הילדים. אבל את נחשפת לתמונות מחוייכות של בעלות עסקים ומתחילה להרגיש שאת לא "בסדר" שאת לא "שם" שכולםםםםם מצליחים ורק את לא. וכאמור, לא כל הנוצץ זהב.
את בטח אומרת שיש המון יתרונות לפייסבוק.
ואת בהחלט צודקת!
גם לי יש עמוד פייסבוק, קבוצת פייסבוק,
ברור.
פייסבוק הוא לגמרי כלי עבודה.
אבל זה כל מה שהוא.
כלי, אמצעי.
העניין הוא המינון.
והעניין הוא מי מחכה למי:
את לפייסבוק, או פייסבוק לך?
ולב העניין הוא שאת תהיי בהובלה ולא בתגובה.
כי כשאת במצב תגובה, מתעוררת בגוף תגובת הסטרס
שפוגעת בתפקוד, בתפוקה,
ובשורה התחתונה?
ביכולת להיות מאושרת.
כן, הדעה שלי קיצונית וחריגה בנוף האימון העסקי . אני יודעת.
ובכל זאת, מתאמנות שבוחרות לאמץ את השקפת העולם הזו,
מספיקות יותר. הרבה יותר.
אז איך אני בכל זאת ממליצה להשתמש בפייסבוק לעסק?
- למחוק את האפליקציה מהנייד.
- למחוק את כל ההתראות מהמחשב.
- או מכל מקום אפשרי אחר.
- להיכנס לפייסבוק פעם ביום לזמן מוגדר שאת מרגישה שהוא מספיק לך. אם זה נשמע לך מעט מדי, אפשר לפצל את הזמן שהגדרת- חלק בבוקר ואת החלק השני בערב.
- כלי מעולה לצמצום השהות בפייסבוק הוא לתזמן מראש את כל הפוסטים בעמוד העסקי (לקראת הלידה האחרונה שלי אפילו תזמנתי מראש לשלושה חודשים. אף אחד לא גילה). גם אם יש טרנדים חדשים, או דברים אקטואליים שרלוונטים ותרצי להגיב להם, לפחות הפוסטים שתזמנת שמורים לך ותוכלי להשתמש בהם במועד אחר.
- ללחוץ על "התנתקי" ברגע שסיימת את זמן הפייסבוק המוקצב שלך לאותו יום.
- להוסיף בהדרגה כלים שיווקיים נוספים פרט לפייסבוק.
- למצוא דרך אחרת להירגע או לעשות הפסקה.
ומה תקבלי בתמורה לשימוש הזה בפייסבוק לעסק שלך?
- הספק גדול יותר.
- זמן (שהוא המשאב היקר ביותר שלך כעצמאית).
- קשרים אמיתיים עם אנשים.
- פוקוס על העשייה שלך (ולא של אחרים).
- פנייה לקהלים חדשים.
- ולפעמים גם שעמום. כן. אבל שעמום זה מה שמוביל ליצירתיות.
- ו… מרשה לעצמי לכתוב גם יותר א ו ש ר !
רוצה לדייק את העשייה שלך? לנצל עד המקסימום את הזמן שעומד לרשותך כדי לככב בעסק שלך השנה? הצטרפי כבר עכשיו למחזור הבא של עצמאיות עושות, חיים ותתחילי להגדיל את הרווחים מהעסק שלך- לעשות את זה בגדול ולעשות את זה בכיף!
ליחצי כאן לקבלת פרטים ובדיקת התאמה לקורס עצמאיות עושות, חיים
תעשי, חיים :)
שלך,
טל שפיר
השאר תגובה