איך לעשות דיטוקס דיגיטלי- 9 דרכים מגניבות

בואי נעשה CTRL + ALT + DELETE לסטרסס הדיגיטלי, יאללה?

אני טל. ויש לי וידוי.

בכל אוגוסט אני מתנתקת לחלוטין מהוואטסאפ, המיילים והאינטרנט בכלל למשך שבועיים.

וכך גם בכל יום חמישי עד יום ראשון בבוקר. ובכל ערב מ-17:00.

אה, וגם בחגים.

פייס'וש, וואטסאפ'לה, אינסט'וש, מייל'וש – זו לא אני. זה אתם.

תוהה למה בעצם? ולמה אולי אולי כדאי גם לך לעשות את זה?:

• כדי שהטכנולוגיה תעבוד בשבילך, ולא את בשבילה.
• כי הזמן הפנוי שלך והתחביבים שלך, סופר חשובים לך.
• כי את אוהבת להיות עם המשפוחה שלך, (הם חמודים, דווקא ;) ),
• כי את בוחרת להירגע. ולהתנתק מכל הרעל שמוזרק לנו לוריד ככה סתם.
• כי את רוצה להשתמש בטכנולוגיה בצורה שמשרתת את העסק שלך. בצורה שמתאימה לחיים אמיתיים של נשים אמיתיות.

ואת יודעת מה?

אני מרימה לך להנחתה: בואי, תצטרפי אלי.

כי העולם צריך את היצירתיות שלך.

את בהירות המחשבה שלך.

אותך כשאת הכי קרובה לעצמך האותנטית.

כל הקסם הזה קורה הרחק הרחק מהטכנולוגיה, וקרוב קרוב אל עצמך.

אז המשיכי לקרוא (אני שומעת בעצמי את האירוניה ) כדי להגיע לשפע הזה. 

הוא בהישג ידך וממש בקלות.

צלמי סלפי אחרון של גאווה בעצמך עם הטלפון שלך לפני תחילת הגמילה הדיגיטלית שלך. את תעופי על עצמך כשתראי אותך שם כשתחזרי כמנצחת לנייד :)

ואם אנחנו כבר מדברות על סלפי, אז הרבה פעמים אני לא מצלמת את הילדים (יש מספיק הזדמנויות לזה).

אלא, אנחנו עושים ביחד מן "קליק" כזה עם היד, ואומרים שאנחנו מצלמים את זה בלב.

ואז, בכל פעם מחדש יש לי – וגם להם- אלבום תמונות פנימי מרגש שמערב את חוש המישוש, הטעם, השמיעה…

בלי שאצטרך לחפש את התמונות האמיתיות.

כל האפליקציות המיותרות- סלאמת. הן סתם עושות סטרס דיגיטלי בעיניים ותופסות מקום אחסון.

ו…לאלה שאת בוחרת להשאיר בינתיים- תכתבי הודעת פרידה מטופשת וחמודה.

משהו בסגנון: "ביי ביי, מסכים! הגיע הזמן שאתמקד קצת בבפנוכו שלי!".

את יכולה גם לכתוב על זה ברשתות (ואז, אין סיכוי שתבריזי לעצמך),

או להתחייב לבסטי שלך שהיא הכי תעשה לך צרות אם את לא בעניינים. זה הופך את זה לרציני ;)

ולגבי הנוטיפיקציות- לכאורה הן עושות לנו כיף, נכון?

חיפשו אותנו, אנחנו חשובות ויעילות…

אבל בפועל, זה גורם לפחד מהחמצה, FOMO של החיים, ולפעמים אפילו לדיכאון ולחרדה של ממש.

אז אפשר לבחור להיכנס באופן מודע ולהתעדכן בכל העניינים בשעות קבועות ביום.

זה עושה כל-כך הרבה שקט.

כדי להתחבר על אמת למי שכן מרים לך את מצב הרוח. אין באמת צורך להוסיף, נכון…?

"חיים לפני מסכים"- זו המנטרה אצלנו בבית.

ניקוי דיגיטלי, זה להתחבר לערך של לחיות את החיים, במקום לתעד אותם.

הנה כמה רעיונות למה תוכלי לעשות בלי המסך:

• בלי מסך בזמן הארוחות.
• להניח את הנייד ולהרים ספר במקום.
• להניח את הנייד ולתת לילדים שלך כיווצ'וצ'.
• להניח את הילדים ולתת לבעלך כיווצ'וצ'.
• להניח את בעלך ולשחק עם הכלב.
• להניח את הכלב, וללכת להתקשר לסבתא.
• ללכת לעשות אמבטיית קצף (בלי סבתא).
• לכתוב יומן. משחקי קופסה. …
• תתחילי בקטנה להתרגל לצאת מהבית לגיחות בלי פלאפון.

החיים טובים יותר במצב טיסה.

גם בימי עבודה רגילים, תתרגלי להיות דחיינית עם הכניסה לדיגיטל.

כל דקה שאת לא שם, היא זהב טהור של יצירתיות.

ובכלל, בתפיסה שלי, כל התקשורת שלנו בזמן העבודה, היא כלי עבודה.

ולכן כדאי שיהיו נהלים לאיך משתמשים בה.

ממש להגדיר שעות של שימוש בנייד. לעבוד עם טיימרים, שעות מוגדרות שבהן אנחנו במיילים וכו'.

קחי את זה מכאן ותהפכי את זה לשלך ;)

סמכי על הצוות שלך שידאגו לעניינים, בזמן שאת בחופשה, מטיילת בסחנה-

הם חכמים, מסוגלים ויכולים לזרוח גם מבלי שתרחפי מעליהם כמו אמא לילד ראשון ;)

אם אין לך צוות- מענה אוטומטי במייל, בוואטסאפ, צ'אט בוט וכו', לגמרי יעשו את העבודה.

ואם את מחפשת הרצאה על ניהול זמן בעבודה לצוות שלך- אני כאן!

זה הולך להיות מפתה בטירוף.

"אני נכנסת רק לשנייה"… ועוברות 80 שנה. מכירה את זה?

אז הטריק שלי, חוץ ממצב טיסה, זה לבקש מהבת שלי שתחביא לי את הנייד עד הבוקר.

גם נתתי דוגמה וגם לא התפתיתי. WINWIN.

אבל, כמו תמיד, זה גם עניין מנטאלי. עופי על הגמילה שלך! תהני מהזמן שלך הרחק מהמסכים.

תעריכי מחדש את הדברים הפשוטים יותר בחיים. את הולכת לחזור לעולם הדיגיטלי רעננה יותר ממסטיק מנטה.

תכנני לעצמך את הפרס הכי שווה לאחר שהגמילה הדיגיטלית שלך תסתיים.

דייטנייט? ארוחת ערב מפוארת? ספא? אולי אפילו סופ"ש?

מה שזה לא יהיה, תהפכי את זה למיוחד ותחגגי את ההישג שלך.

שוחד. נו, טוב, "פרס"…