
בעולם שלנו, שבו הבוקר מתחיל בקפה קר ומסתיים בלנסות לאתר מי חימם דג במיקרו, אי אפשר להתחמק מהלחץ. אני יודעת. חוויתי את זה. וכנראה שגם את חווית את זה – כי אחרת למה את כאן?
אבל יש חדשות טובות: לא חייבים להישאר תקועים במעגל האימה הזה. אפשר לשנות את זה, להתרומם מעל הלחץ ולנהל אותו במקום שהוא ינהל אותנו. אולי זה לא יקרה ברגע, אבל היי – תנו לי להראות לכן איך אפשר לשדרג את העניין הזה במשהו שממש אפשר לחיות איתו (ובסוף גם לצחוק עליו).
איך לנצח את בלאגן המשימות ולשרוד את המציאות הישראלית
אם את מרגישה שאת מחזיקה חצי מהמשרד על הכתפיים שלך, תדעי שאת לא לבד. את רק צריכה לזכור: לכל "אש" יש סדר עדיפויות.
תיעדוף לפני הכל: הדבר הראשון שתעשי זה לעצור ולשאול את עצמך: "מה יקרה אם לא אעשה את זה עכשיו?" התשובה תעזור לך להבין מה באמת דחוף ומה פשוט עושה לך רעש בראש.
תוכנית גמישה: בואי נודה באמת, כשכל שעה יש פתקית חדשה על השולחן, התכנון מראש זה כמו לומר לעצמך "יהיה טוב". אבל אם משאירים מרחב לשינויים, זה באמת יכול להיות טוב.
לא לבד בסיפור: כשאת מרגישה שאת על הקצה, אל תפחדי לבקש עזרה. גם מישהו אחר יכול לקחת את הפוסט-איט הבא.
כשהלחץ חוגג – למה להתכווץ כשאפשר לעמוד בגאון
את מכירה את התחושה הזו שהכול סוגר עלייך, ואז את מוצאת את עצמך עומדת במטבחון, מחפשת כוחות בגביע יוגורט תועה? ברגעים האלה, כל מה שצריך זה קצת סדר בגב ובגישה.
עמידה זקופה משדרת: "אני יודעת מה אני עושה" (גם אם עוד לא סגורה על זה).
תזוזות קטנות: הניעי קלות עם הראש, תני לקרסול להתנענע. חוץ מלהפעיל את הדם בגוף, זה גם מזכיר לך שהכל זמני.
תני לעצמך הפסקות קטנות ומדויקות: עצירה קצרה ל"נשנוש אסטרטגי" תעשה פלאים לריכוז ולמורל.
שחיקה זה לא גורל – זה נושא שאפשר לשלוט בו
הרגשה שהראש שלך מתפוצץ מרוב מידע והעיניים כבר לא מצליחות לקרוא שורה נוספת? זו לא תחנת סיום. זו רק תחנה קטנה.
שימי גבול ברור בין "זמן העבודה" ל"זמן שלי". אפילו אם זה רק רבע שעה שבה את יוצאת החוצה וסוגרת את כל הטלפונים.
חפשי לך פרטנרים לשחרור לחץ. מישהו שתוכלי לצחוק איתו על כל הטירוף הזה.
והכי חשוב – הומור, בייבי, הומור. לא סתם אומרים שצחוק הוא תרופה. הוא גם נשק סודי נגד שחיקה.
בסופו של יום: תזכרי שהלחץ כאן, אבל את זו שמנהלת אותו
אל תיתני ללחץ לנהל אותך. כן, יהיה עוד פרויקט, עוד ישיבה, עוד אתגר. אבל אם תלמדי להסתכל לו בעיניים, לחייך ולומר: "אוקיי, בוא נראה מה אפשר לעשות כאן", את כבר על המסלול הנכון.
רוצה ללמוד עוד? אני כאן כדי לעזור. דברי איתי, ואני אגיע להרצאה בארגון שלך עם כל הכלים, הטריקים והחוויות האישיות שהפכו את הטירוף הזה לנחמד יותר. בואי נעשה את זה יחד – עם חיוך, הומור וביטחון :)
השאר תגובה