
עסק זה כמו ילד. לא תמיד בא לך עליו – אבל הוא שלך.
לפעמים שואלים אותי:
"טוב, אולי אני פשוט לא בנויה לעסק. אולי אני לא עסקית".
ואני רוצה לקחת רגע וללחוש:
בולשיט.
כי עסק – זה לא איזה מבחן פסיכוטכני שצריך לעבור.
זה לא מי שצועקת הכי חזק בסטורי ולא מי שעושה שיחות מכירה עם קפה שחור וחזה מנופח.
עסק זה כמו ילד.
זה שאת קמה אליו בלילה לנקות קקי גב, אבל גם זה שגורם לך לחיוך דבילי ואושר ששום דבר אחר לא מתקרב אליו.
אז אם את כבר שנה בפנים – ומשתפרת – אולי זה לא את.
אולי פשוט העסק הזה – לא מרגיש לך כמו הבייבי שלך. וזה בסדר.
אבל אם יש בו חלקים שאת אוהבת, ואת רואה בו פוטנציאל לפרנסה אמיתית וחיים שמאפשרים לך זמן למה שחשוב –
אז אולי כל מה שחסר זה קצת סדר, קצת רגש, וקצת פחות אשמה.
אולי יש בפנים איזו אמונה שרק אם זה קשה – זה שווה.
או שהתפתחות אישית חייבת לכלול בכי עם מוזיקה דרמטית מאחורי הקלעים.
או שפשוט – קל וזורם? נשמע חשוד.
אבל האמת?
התפתחות יכולה להיות גם קלה.
גם כיפית.
גם מלאה בצחוקים ויציאה לים באמצע יום עבודה.
עסק הוא לא עונש.
הוא לא מבחן.
והוא בטח לא סבל עם תוכנית שותפה.
הוא כלי.
לעצמאות.
לפרנסה.
ולחיים שטובים לך באמת.
אז לפני שאת נפרדת מהעסק שלך –
שאלי רגע אם הוא באמת לא שלך,
או שהוא פשוט מבקש גרסה חדשה שלך.
לסיכום
רוצה לקחת את העסק שלך צעד קדימה? בואי נדבר. מוזמנת ליצור קשר – לשיחת היכרות, ייעוץ או אפילו רק לשים על השולחן את מה שמעסיק אותך – אני כאן עבורך:)
השאר תגובה