"יום ריטלין" זה יום שבו אני קמה בארבע בבוקר, ונכנסת עד הסוף,
בכל המשימות הכי גדולות/ אפרוריות/ מעצבנות/ או מאיימות שיש לי.
אין תירוצים או פחדים.
אני משוגעת על העבודה שלי, הכי הכי בעולם.
אבל, איך לומר, לא תמיד אוהבת לעבוד
את יודעת, המשימות הסיזיפיות האלה בדרך-
שאין ברירה והן חייבות לקרות, מכירה אותן?
אז אני מעדיפה לעבוד ממוקד וחזק במשך 3-4 ימים בשבוע,
וזה כל כך מספק ומשחרר מכל העומס והלחץ,
ואז אפשר כל שאר השבוע יהיה חופש גדול ומתוק.
אבל תקשיבי, זה היה תהליך ולא קרה ביום אחד,
אוווו, כמה הפרעות אישיות פולניות הייתי צריכה לשחרר…
למשל: "אם אני לא עובדת הרבה וקשה, זה לא שווה".
אבל עם הרבה למידה בדרך, הצלחתי לעשות את השינוי.
אישית, אני באמת צריכה ריטלין כדי להתרכז במשימות מסויימות
אבל גם את יכולה לעשות לך "יום ריטלין", מבטיחה שאם תנסי, בעיקר בתקופה כזו של יום כן, יום לא, יום למה לא… עם כל החופשים האלה, תדהמי מהתוצאות ותעופי על עצמך ממש. מגניב, נכון?
אז הנה כמה רעיונות:
- את לא חייבת לקחת ריטלין, ואת לא חייבת לקום בארבע לפנות בוקר, אבל זה כן הסכם של כבוד בינך לבין עצמך שאת זה את עושה ויהי מה.
- אם את רוצה לעבודה 3-4 ימים בשבוע, אז ביום ריטלין, את עובדתתתתתתת. כלומר, תדאגי לעצמך לסביבה שתאפשר לך להשיג את המטרה הזו- אוזניות, לצאת מהבית, פלאפון על שקט וכו'.
- גם אם את שכירה, את עדיין יכולה לעשות יום כזה שבו את מנקה את השולחן- להגיע מוקדם ולהתרכז במשימות ספציפיות.
- ליום ריטלין תמיד יש תופעות לוואי של ילד שמרגיש לא טוב, או משהו לא צפוי אחר שמצריך היענות שלך.. זה ממש בסדר, חלק מהדרך, אל תתבאסי
- תכיני לך את כלללל מה שאת צריכה מראש- כלומר, שיהיה ברור לך מהי המטרה שלך, עם אילו תוצרים את רוצה לצאת. בנוסף, המסמכים, מחשב וכו'.
וגם מבחינה לוגיסטית- ארוחות לילדודס, למשל, להכין מראש כדי שיהיה לך כמה שיותר זמן ממוקד. הנקודה היא שיהיה לך את כל מה שדרוש לך כדי שכשהשעון יצלצל, תתחילי לעבוד.
- בשעון המעורר עצמו, תכתבי לעצמך משפט מרים וכייפי צריך הרבה אומץ ואמונה כדי לחשוב שזה באמת משנה אם תקומי עכשיו או לא. כל כך קל לוותר. משפט כזה, יכול להזכיר לך למה את מסוגלת.
- פלאפון- בכספת, על שקט, בבית של השכנים. אחרת הלך עלינו…
- כדי לא להפוך למכשפה מרוב עייפות פנקי את עצמך ואם קמת מוקדם, לכי לישון מוקדם
מה את אומרת? סקרנית לשמוע!
תעשי, חיים :)
שלך,
טל
השאר תגובה