את אלופה בתכנון אבל גרועה בביצוע? מה לעשות עם זה

למה את מצליחה ליצור תוכניות מפורטות ומתוחכמות אבל ברגע האמת נעלמת, וצובעת את השיער של האוגר שלך במקום לבצע את המשימות שלך?

התכנון הוא המוח של המסיבה, אבל הביצוע… זה כבר עבודה קשה

הבעיה היא כזאת: תכנון הוא כיף. הוא נותן תחושה של שליטה על החיים. הוא מייצר את ההרגשה שאת בשליטה, שאת יודעת בדיוק מה יקרה מחר, שאפילו אם העולם יקרוס, את תוכלי להרים את הרשימה שלך ולהגיד: "אני מוכנה!"
אבל כשמגיע הזמן לבצע? או, כאן נכנסים כמה שחקנים לא נעימים לתמונה:

דחיינות: "הרי תמיד אפשר להתחיל מחר. למה למהר?"
פחד מכישלון: "מה אם זה לא ייצא מושלם? אולי עדיף לא להתחיל בכלל."
הסחות דעת בלתי נגמרות: טלפון, הודעות, קצת אינסטגרם – ותכף נגמר היום.

 מי המניאק הזה שתמיד דוחה? זה המוח שלך

המוח שלנו אוהב תכנון – זו פעילות שמשלבת חשיבה אסטרטגית עם דמיון ואופטימיות. אבל ביצוע? ביצוע דורש מאמץ פיזי ומנטלי, וזה כבר פחות כיף.
הנה כמה גורמים שמקשים עלינו לעבור מתכנון לביצוע:

פרפקציוניזם: את רוצה שהכול יהיה מושלם, וכשזה לא יוצא ככה, את מתחילה להתייאש עוד לפני שהתחלת.
רשימות אינסופיות: במקום להרגיש מסודרת, את מרגישה מוצפת – ובמקום להתחיל, את נשארת מרותקת למסך, עם כוס קפה שלישית.
מחשבות שליליות: "מה הטעם בכלל? זה בטח ייכשל."

איך להתחיל לבצע ולהפוך את הגלגל?

בואי נעשה קצת סדר:

✔ חלקי משימות לצעדים קטנים
את לא כותבת דוח של 20 עמודים. את רק כותבת את הכותרת שלו. ואז פסקה. ואז עוד אחת. פתאום זה נראה הרבה פחות מפחיד.

✔ שחקי את משחק ה-5 דקות
תאמרי לעצמך: "אני רק אתחיל. חמש דקות. זה הכול." לרוב, אחרי חמש דקות, את פשוט תמשיכי כי – הפתעה! – ההתחלה היא החלק הקשה.

✔ תגדירי דדליין פיקטיבי
אם תדעי שיש תאריך מוגדר שבו את חייבת לסיים (גם אם זה רק דדליין שהמצאת), את תתחילי לעבוד יותר מוקדם.

✔ תכנני רק 3 משימות עיקריות ליום
אל תעשי רשימות אינסופיות. זה רק משתק אותך. במקום זה, תבחרי שלוש משימות שחשובות באמת – וכל השאר יהיו בונוס.

✔ תרגיעי את הרעש החיצוני
כבי התראות בטלפון, תסגרי את המייל, ותהפכי את הסביבה שלך לנעימה ושקטה. כך יהיה לך קל יותר להתמקד ולבצע.

למה הדחיינות משתלטת ולמה בעצם אין לך כוח לבצע?

העניין הוא כזה: את לא עצלנית. את לא חסרת יכולת. את פשוט תקועה במעגל שמזין את עצמו:

• את מרגישה מוצפת → את דוחה את המשימה → את מרגישה אשמה → את דוחה שוב.
• הפחד מכישלון מונע ממך להתחיל בכלל.
• חוסר מנוחה נפשית גורם לך להסחות דעת בלתי פוסקות.

איך להתגבר על הדחיינות ולהתחיל לרוץ?

קודם כל, קחי נשימה עמוקה. עכשיו, נסי את הדברים הבאים:

• תני לעצמך רשות להתחיל לא מושלם.
• קבעי תגמולים קטנים. תאמרי לעצמך: "אחרי שאסיים את זה, אני אקנה לי קפה טוב או אשב לראות פרק בסדרה שאני אוהבת."
• תהפכי ביצוע להרגל. התחילי בכל יום בביצוע של משימה אחת קטנה. ככה תפתחי הרגל קטן שיגדל עם הזמן.
• תפסיקי לחשוב יותר מדי. אל תנתחי את המשימה מכל כיוון אפשרי. פשוט תתחילי.

לצחוק על עצמך (ברצינות)

לפעמים, הדבר הכי טוב שאפשר לעשות זה לקחת את זה בקלילות.
כשהכל נראה לך תקוע, תאמרי לעצמך: "טוב, לפחות אני אלופה בלעשות רשימות!"
צחוק מוריד מתח, וזה נותן לך קצת פרופורציות.

תכל'ס, מה לעשות עכשיו?

החלק הכי חשוב הוא להבין שאין פתרון קסם. אבל יש המון דרכים להתחיל:

• קחי משימה אחת.
• פרקי אותה לשלבים קטנים.
• תתחילי עם הצעד הכי קטן שאפשר.
• אל תחשבי יותר מדי.
• ו… צאי לדרך.

רוצה ללמוד איך להפוך את הביצוע לקל יותר ומלא בכיף? אני מציעה הרצאות וסדנאות לארגונים על ניהול זמן, ביצועיות ודחיינות – וכמובן, כל זה בטון קליל, מצחיק ומחבר. מוזמנת לפנות אליי לפרטים נוספים!