האם את עושה את 5 הטעויות האלה בכתיבה השיווקית שלך?

הכתיבה שלך היא הבליינדייט שלך עם לקוחות פוטנצייאלים.
אי שם בנבכי האינטרנט, הם נפגשים בפוסט, במאמר או בתגובה שלך
בפעם הראשונה. והכתיבה הזו נועדה לעורר רגש, ליצור רושם נכון ומדוייק
לגביך ולהתחיל לבנות בך אמון. אם לקוחות פוטנצייאלים לא בוטחים בך, הם לא ישלמו לך.
הכתיבה היא הדרך לשם- מלעורר סקרנות ועד ללסגור עסקאות אונליין.

אז חשוב שתשימי לב שאת לא עושה את הטעויות הבאות האלה בכתיבה השיווקית שלך

1. לא להעביר רגש

נתחיל מהסוף. לאף אחד אין יותר כח לפרסומות. אנחנו מותקפים ומוקפים בהן
כל כך הרבה, שדי, הן כבר עוברות מתחת לרדאר. העניין הוא, שהאדישות הזו היא האוייב
של חשבון הבנק שלך. אם מי שקורא אותך נותר אדיש, אין סיכוי שהוא יקנה ממך.

המטרה בכתיבה שלך היא לגעת, שהקורא יזהה את עצמו במילים שלך.
את הבעיות שלו, את החשקים שלו. את מי שהוא. אז אם הכתיבה יבשושית,
רשמית, מרוחקת וצפויה, אין סיכוי שיקנו ממך.

אל תיראי ותשמעי אותו הדבר. סליחה שאני נשמעת כמו ברכת בת-מצווה,
אבל באמת חשוב שתשמיעי את הקול שלך, תוציאי את האני האמיתי שלך,
ותעופי על זה. תוציאי את הג'ננה. את המיוחדת שאת.

תצחיקי, תרגשי, תסקרני, תפתיעי, תספקי סקרנות, תמתחי, תרגיעי, תחייכי אותם,
תמלאי בהשראה, תשתפי במשהו חיובי. לב העניין הוא לעורר רגש חיובי בקוראים שלך.

2. לדבר ב- "אנו באנו"

זה קצת המשך של הסעיף הקודם. אמרנו שהלקוח חייב להתרגש מהמילים שלך.
להרגיש שהן עליו ובשבילו. אממה, יש נטיה להרבה עצמאיות, ברגע שהן מגיעות לשפה
הכתובה, לעלות במשלב הלשוני. משהו בסגנון: "צפרא טובה.
הורים רבים שואלים אותי, כיצד להתמודד עם בעיית הגמילה
מחיתולים הבאה עלינו לרעה של טפיהם ובני ביתם".

זה מיושן ומשעמם ובעיקר, לא נוגע. כללי מדי.
אז הרעיון הוא לדבר בכתיבה. או לכתוב בדיבור.

כלומר, ללקוח הפוטנציאלי יש שיחה שמתנהלת בראש שלו כל הזמן
לגבי הבעיה (או החשק) שלו. הוא חושב על זה. הוא שואל את עצמו
שאלות, הוא עונה להן . ואנחנו נרצה להשתלב בטבעיות בשיחה הזו
באמצעות המילים שלנו.

אף אחד (לא כולל אבשלום קור), לא מדבר בשפה גבוהה על הבעיות שלו
בינו לבין עצמו. יש לנו משפטים כאלה שאנחנו אומרים לעצמנו.
תשאלי את הלקוחות שלך ותזכרי בעבר-
איך הם מכנים את הבעיות שלהם? באילו מילים הם משתמשים?
איך הם מתארים את זה?
ובזה- תשתמשי.

אז מסכמת עד כה – שפת דיבור (ולא ז'רגון מקצועי/ אקדמאי/ אנו באנו כללי). .
דיבור מרגש (ולא משעמם וצפוי) ודיבור ספציפי שנוגע בלקוח ומשתמש בשפה
שהוא מכיר מהבפנוכו שלו.

3. את לא משלבת הוכחות חברתיות

אנחנו יכולות להגיד עד מחרתיים להצהיר שאנחנו הכי הכי.

זה נשמע כמו פרסומת.

זה לא מרגש.

זה אפילו מרחיק.

לעומת זאת, אם נשלב עדויות- תמונות, צילומי מסך, ביקורות בפייסבוק
(= הכל באישור, כמובן) כתבות עלינו וכל מה שמעיד שאנחנו מקצועיות,
מנוסות ובאופן כללי תותחיות.

הלקוח הפוטנציאלי מסתכן כשהוא בוחר בך.

הוא מסתכן בזמן שלו, בכסף שלו, באנרגיה שלו.

כשהוא רואה שעזרת לעוד המון אנשים עם בעיה בדיוק כמו שלו,
הוא מתחיל לבטוח בך (אהלן, אהלן אפקט העדר). הוא מתחיל להבין
שאת יכולה לעזור לו עם מה שהוא רוצה כי עשית את זה כבר מאות פעמים.
ואז הוא מרגיש שהוא מסתכן פחות איתך- בזמן, בכסף ובאנרגיה שלו.

4. את לא מציעה הצעה

מסתפקת רק בתוכן ובהשראה ולא מניעה לקנות ממך.

כל מילה מיותרת כאן, נכון?

5. את לא מגבילה בזמן את ההצעה שלך

אם את כבר מהצדיקות שכן העלו הצעת מכירה, את לא מגבילה אותה בזמן.

האויב הכי גדול הוא הדחיינות של הלקוח. את אחלה ואת חמודה,
אבל הוא לא באמת מבין למה דווקא עכשיו צריך לשלם, דווקא לך.
הוא עדיין לא מכיר אותך מספיק, רק קרא משהו שלך, ולכן הוא לא השתכנע
לגמרי מה בדיוק שונה בך מהקולגות.

כשאת מגבילה בזמן, את נותנת לו תשובה טובה לזה.

אין זמן לדחיינות, להרהר, לחשוב, להתייעץ עם החתול שלך.

ההצעה השווה הזו כאן ועוד רגע היא תיעלם ו… זהו זה. לא תחזור לעולם.

את מפעילה את ה- FOMO.

עכשיו רגע, אם את מתכווצת ואומרת לעצמך, אני לא רוצה להעיק,
להציק, להישמע כמו מוכרת מכוניות משומשות.

ואת צודקת!

זה לא העניין.

העניין הוא שלמכור = לעזור.

כל עוד את לא מוכרת ללקוח שלך, את לא יכולה לעזור לו. לא באמת. לא עד הסוף.

וכשאת מציעה לו משהו שווה על אמת, ומגבילה את זה בזמן,
את מעלה את הסיכויים לעזור לו ולשפר את איכות חייו.

למכור=לעזור.

תעשי, חיים 😊

שלך,

טל שפיר