https://youtu.be/129WotfGoJc

מה לעשות כשמקנאים בך ובעסק שלך? צפי בסרטון!

ואם את מעדיפה לקרוא במקום לצפות בסרטון, תמללתי אותו עבורך כאן!

זה לא סרטון קל, זה לא סרטון שסבבה לעשות,
זה לא התחביב החדש שלי לעשות את הסרטון הזה,
אבל צריך לעשות את זה.

עם יד על הלב, מרגישה לפעמים שמקנאים בך ובעסק שלך,
בהצלחה שלך? מרגישה לפעמים שמחקים אותך,
שזורקים לך אמירות עוקצניות כאלה על ההצלחה שלך
או שלפעמים את אפילו מפחדת לעשות דברים
כי את מפחדת מהטוקבקים או מתגובות שליליות
וזה לפעמים עד כדי כך אפילו מונע ממך? אם כן, זה הסרטון בשבילך.
בואי נראה למה זה קורה ומה אנחנו יכולות לעשות לגבי הדבר הזה.

מקנאים בך ובעסק שלך? תחשבי על זה:

אהלן, שמי טל שפיר – עושים, חיים :) אני מלווה בעלות עסקים לביאות
ומרצה לעסקים ושיווק והיום אני רוצה לדבר איתך על קנאה עסקית
אבל מהצד השני שלה. הרבה פעמים אנחנו נתקלות בקנאה
שזה דרך אגב, הרגש הכי טבעי שיש. הרצח הראשון בתנך
נעשה בגלל קנאה, הרגש הכי אנושי שיש.

מהצד של – אנחנו רוצות, אנחנו חומדות, אנחנו רוצות שיהיה לנו
כמו מישהי, אנחנו לא מבינות למה מישהי מצליחה ואנחנו לא.
ושם אנחנו נפגשות עם הקנאה. אבל, אני חושבת שפחות מדברים
על הצד הזה של להיות מושא הקנאה, על הצד הזה
של להיות מי שמקנאים בה, מי שמחקים אותה.
אולי כי זה לא נעים, אולי כי יגידו, מה זאתי עפה על עצמה
ומה היא חושבת לעצמה. אבל זה קיים נכון?
זה דבר שהוא קיים, וזה רגש שהוא טבעי ולכן,
מוטב שנראה מה קורה פה ומה אנחנו יכולות לעשות לגבי הדבר הזה.
ועם כל הכבוד לתעופה עצמית, זה משהו שכבעלת עסקים מצליחה,
כבעלת עסקים שיש לה קהילה, את נפגשת בו, זה קורה לך,
זה חלק מהיום יום שלך. אז בואי נראה איך זה לא יטריד
כמו יתוש קטן שמסתובב.

זה לא סוד, ברגע שיש הצלחה עסקית – יש חיקויים

תראי, ברגע שיש הצלחה – יש חיקויים.
יש לזה כלכלת ME 2. לא במובן המזעזע של המילה,
לא במובן של תנועת המחאה אלא, מי 2, גם אני.
מישהו פותח חנות נעלים, עליו פותחים עוד חנות נעלים
או ספר שבתוך המספרה שלו, בשירותים, פותח עוד ספר, עוד מספרה.

אנשים רואים הצלחה, הם רוצים להיות חלק ממנה,
הם רוצים להרגיש ויש גם שלב טבעי שכל אחת עוברת
בחיים העסקיים שלה, שלפני שיש לך אמירה ייחודית שלך,
לפני שיש לך את טביעת הלב, טביעת האצבע שלך להגיד את הדברים.
לפני שיש לך משהו לחדש בתחום שלך, את לומדת.
איך את לומדת? ע”י חיקוי או ניסוי וטעיה, ככה לומדים.

אנשים מחקים דברים שאת עושה? תזכרי דבר פשוט

אז, יש אנשים שלפעמים מחקים דברים שאת עושה
וכן זה צובט, כן זה מקומם, כן זה מעצבן ויחד עם זאת,
מחקים קודם כל את מי שהיא טובה, בואי נתחיל מזה.
ודבר שני, אני חוזרת על זה שוב ושוב ושוב –
אף אחת לא יכולה לעשות את זה כמוך!
מי? מי יכול לעשות את זה כמוך חיים שלי בלב, מי?
מי יכול להיות את, עם ניסיון החיים שלך, עם מי שאת,
עם הוייב שלך, עם מה שיש לך לתת לעולם הזה,
עם הדברים שאת חווית, עם איך שאת רואה, את ההסתכלות.
ההפך, אנחנו יכולות גם להתסכל על זה ממקום של וואלה,
זה מקדם את הענף המקצועי שבחרת להקדיש את החיים שלך אליו.
זה מפרה אותו, זה נותן. את יכולה ההפך, להיות מלווה ומנטורית
של אנשים בתחום שלך, שהם בתחילת דרכם, שהם עדיין לא הגיעו
לשלב המקצועי שאת נמצאת בו. אני חושבת שזה אפילו חשוב
וזה חלק מלראות את עצמנו, לא רק את הפופיק שלנו
ואת מה שאנחנו עושות, אלא לראות את הדורות הבאים,
לראות את ההשפעה וההתפתחות המקצועית שאנחנו יכולות
להיות חלק ממנה.

אי אפשר באמת לחקות אותך, אי אפשר,
זה בלתי אפשרי. זה כמו ללבוש כתום, זה לא, אוקיי :)

אי אפשר באמת לחקות אותך, אי אפשר, זה בלתי אפשרי.
זה לא, זה לא! זה כמו ללבוש כתום, זה לא, אוקיי :)
לעומת זאת כשאת רואה את עצמך כחלק ממליה מקצועי,
אם את תכשירי אנשים, גם אני הרבה פעמים מכשירה מאמנות
ואני מכשירה יועצות עסקיות ואני מכשירה מלוות שיווקיות
כי, אני מרגישה שאני פסיק קטן ואני נותנת איזשהו משהו קטן
שמקדם את המקצוע שהקדשתי את החיים שלי אליו,
שהקדשתי שעות על גבי שעות, על גבי ימים, על גבי שנים
כדי לחקור אותו ולהבין אותו ואם אנחנו יכולות רגע לצאת מזה,
ממי שאני וממה שאני ולראות את זה כחלק שהוא רחב יותר,
זה שם אותך במקום אחר.

א. אי אפשר לחקות אותך ו- ב. את תורמת להתפתחות מקצועית
של משהו שכל כך חשוב לך וכל כך אהבת אותו. לקחת את זה מהמקום הזה.
ברור שזה מעצבן, ברור שבשניה הראשונה את אומרת:
“אוי איזה מגניב, אוי היא לקחה את המשפט שלי או היא עשתה בדיוק כמוני…”
ברור בואי, אנחנו לא עכשיו חסידות עולם, באסה אבל אנחנו לא!

ויחד עם זאת, כשאנחנו יוצאות רגע מהאגו הזה ויוצאות שניה
לפרספקטיבה יותר רחבה, אנחנו יכולות להתאפס ולהגיד:
אה, אוקיי, סבבה, עשיתי את שלי. ותזכרי, מחקים את מי שטובה!

את מפחדת לפרסם כי את מפחדת מהטוקבקים?

כשאת מתמודדת לפעמים עם מעין פחד מלהוציא משהו חדש,
פחד מלפרסם משהו חדש, פחד מלפתוח משהו חדש כי את מפחדת
מהטוקבקים, שלא יאהבו את זה, את מפחד מתגובות,
את מפחדת מעקיצות, את מפחדת מ…. רגע, רגע, שניה!
בואי נדבר רגע על מה זה ביקורת, אוקיי.

ביקורת טובה צריכה להיות כזאת שכשאת שומעת אותה
את אומרת “וואלה? וואלה!, וואייי, נכון, נכון איזה נכון זה, זה חשוב,
תרמת לי, נתת לי, באמת את צודקת, זה משהו שיכול לשפר אותי…
ואת זה אנחנו יכולות לעשות במאסטר מיינד, את זה אנחנו יכולות לעשות
עם ייעוץ טוב, את זה אנחנו יכולות לעשות עם חברות טובות
שהן עצמאיות כמונו ויכולות לתת את האינפוט, או על ידי למידה
מקורסים ומספרים. אבל אנחנו לא יכולות לעשות את זה מהעולם הרחב,
מסתם אנשים שלא באמת עשו משהו, שעומדים ומסתכלים עליך,
שכן עושה משהו – ולפחד מהדעה שלהם וממי שהם.
אנחנו לא יכולות לרצות את כל העולם, באסוש אני יודעת!
אבל אנחנו לא יכולות לעשות את זה, לא באמת!

את צריכה לפנות לאנשים שאת מחוברת אליהם,
שאת מרגישה שבאמת יש לך מה לתת להם וכשתתני להם את זה
הם יגידו, וואייי, תודה. איך היינו צריכים את זה.
אבל סטטיסטית, לא יכול להיות שזה יהיה כולם, מאה אחוז.
זה לא הגיוני. באסה כן, מעצבן, כן אבל סה לה וי מונאמי.
זה לא יכול להיות. ולכן, להתרכז באנשים שכן עושים,
שהם חיוביים, שלדעות שלהם יש משהו לתרום ולשפר
ולא לדחות את ההוצאה של הדברים שאת רוצה לעשות
כי את מפחדת מביקורת.

האם אותם אנשים שמבקרים אותך
יכולים לעשות את זה יותר טוב ממך?

קודם כל, שאלה: האם אותם אנשים שעושים את זה ומבקרים אותך
יכולים לעשות את זה יותר טוב ממך? אאה, אאאאה, לא! נכון?
אז כל עוד אתה לא יכול לעשות את זה יותר טוב ממני
אז אל תבקר אותי. זה לא משנה, זה אוויר.

דבר שני, הם עדיין לא אוהבים אותך. עדיין, עדיין.
יכול להיות שיום אחד הם כן יחשפו לדברים שאת עושה
והם כן יאהבו אותך והם כן יכירו בהערצה הבלתי נלאית
שלהם אליך וכלפייך. יחד עם זאת, לא זה מה שיכול
לנהל את העסק שלך, לא זה מה שיכול להבטיח
את ההתקדמות שלך, זה לא רלוונטי. זה כמו ריב
במושב האחורי של הילדים, את כבר לא שומעת את זה
באיזשהו שלב נכון? את כבר.. כאילו, בסדר,
זה כמו עוד דבר שפשוט נמצא שם, אותו הדבר כאן.

דעות שליליות של אנשים שלא עשו ולא חוו ולא קידמו
אלא רק יושבים ככה בסבבה ומסתכלים על משהו שאנשים
אחרים עושים, לא רלוונטי להתקדמות שלך או לעסק שלך.

כשאת נפגשת עם מישהי
ופתאום יש איזו יציאה באין כניסה

ולפעמים גם יש אמירות שהן עוקצניות, שהן באישי, באחת על אחת.
כשאת נפגשת עם מישהי ופתאום יש איזו יציאה באין כניסה כזאת
ופתאום יש איזו עקיצה. למה זה קורה בעצם?
ולפעמים יש לנו נטיה לקחת את זה על עצמנו ולהיעלב
ולהתעסק עם זה ולעשות חרקירי עם זה ולהתבשל עם זה.
אבל בעצם מה שקורה זה שאותו בן אדם מדבר ומשליך
מעולמו הפנימי. אותו בן אדם נפגש עם חוסר היכולת שלו
או עם חוסר העשייה שלו או נפגש עם מחיר שאת היית מוכנה
לשלם למען ההצלחה שלך והוא לא. הוא נפגש פתאום,
כאילו לקחת לו את האליבי ל- “למה זה לא מצליח ולמה זה לא יכול לעבוד”.
ופתאום את מראה לו שזה כן יכול לעבוד ואז אנשים נפגשים
עם משהו שלהם, זאת אומרת זה אשכרה המשפט: זה לא את, זה אני…
אז זה, זה! זה בדיוק המשפט הזה. זאת אומרת, זה לא באמת
משהו שאת עשית, רק נתת להם מראה למשהו שעובר עליהם,
למשהו שהם היו רוצים לעשות והם לא עושים אותו,
למשהו שהם היו רוצים להגיע אליו והם לא מגיעים אליו.
אז יש פה דבר מופלא שנקרא: עד כאן! עד כאן אתה, מכאן אני.
עד כאן הביקורת שלך, הרגשות שלך, הרצונות שלך ומכאן אני.
זאת אומרת לא לתת לזה להיכנס אליך, לא לתת לזה להשפיע עליך,
לא לתת לזה ללכת איתך. זה האדם עם עצמו ומאוד יכול להיות –
שמהרגע הזה של העקיצה, הוא יתפתח והוא יגדל והוא יגיע להישגים
אחרים ופתאום פתחת לו איזו צ’אקרה שם ופתאום יהיה שם איזה משהו.

צריך להיות לך חוסן עסקי חזק

אבל הסיכום של כל הסרטון הזה זה שצריך להיות לך חוסן עסקי חזק.
זאת אומרת, ככל שתתחילי יותר להצליח, ככל שתצליחי יותר ויותר,
ככה יהיו יותר אנשים שיהיה להם מה להגיד לגבי זה, איך להגיב לגבי זה
ומה לעשות לגבי זה ופה זה בדיוק העניין של לפתח חירשות סלקטיבית
לדברים שהם לא רלוונטיים, לא משמעותיים, לא באמת מקדמים אותך,
רק פוגעים בך ועוצרים אותך ובולמים אותך מלתת את הטוב הזה שלך,
ורק לך יש לתת בעולם הזה. אז אולי יגידו שאת עפה על עצמך
שאת רואה את הסרטון הזה ואולי יגידו, מה זאתי תופסת מעצמה…
שיגידו, שיגידו. בגלל זה אומרים “אוטר גזוקט” = אז הוא אמר… ביידיש :)
ככה אומרים, שפה מאוד חכמה. אז הם אמרו, אז מה, מה זה קשור אליך.
עד כאן, עד פה שלך, מפה שלי. מכאן אתה, מכאן אני. זה לא נכנס,
זה לא נכנס אלינו פנימה.

תקיפי את עצמך באנשים שמעריכים אותך,
שאוהבים אותך, שיודעים למה את מסוגלת, שמוקירים אותך, שמקדמים אותך,
שמטיסים אותך לשמיים, שמאתגרים אותך. זאת צריכה להיות הסביבה העסקית שלך
ולא כל ה…פפפ… הזה. הסכם? הסכם :)

אז תעשי, חיים ?

שלך,

טל

נ.ב.
רוצה ללמוד עוד על ניהול עסק ריווחי ומסודר?
כל הכלים, הטיפים והמחקרים, לעצמאיות בעלות עסקים
נמצאים ממש כאן

נ.נ.ב
אל תשכחי להירשם לערוץ היוטיוב שלי – תלחצי כאן עכשיו