איך תוכלי לעבוד בזרימה

מעדיפה לקרוא על פני לצפות בסרטון? את יכולה לקרוא, התמלול כאן :)

קשה לך להתחיל משימה? קשה לך לצלול לתוך העבודה שלך?
את לא לבד. את לא לבד, יש הרבה מה לעשות.

אז, את מכירה את זה שאת נכנסת לעשות איזושהי משימה
שיכולה להיות, זה בדרך כלל יקרה במשהו שלא בא לנו עליו, הוא מתיש,
הוא מעייף, הוא מוריד אנרגיה, הוא לא כייפי לנו ואז את מתחילה לעבוד
ואחרי חמש דקות, עשר דקות או קצת זמן אחרי את לשניה קופצת לפייסבוק או לוואטסאפ,
את מפסיקה לעשות את מה שעשית ובעצם, את מורחת את הזמן.

איך תוכלי להתחיל את המשימה וגם לסיים אותה

אוקי, חוזרת חזרה ואומרת עכשיו, בדוק. בדוק אני עושה, מסיימת את זה,
אני בפנים ואחרי, מתחיל קצת לשעמם ואת מוצאת את עצמך עושה תסרוקת לחתול
ואין לך חתול. אז מה עושים? מה עושים? איך תוכלי להתחיל את המשימה וגם לסיים אותה?
בואי נדבר רגע על מצב שנקרא מצב זרימה. FLOW, יש ספר עם סופר-
עם שם בלתי אפשרי אבל הכריכה שלו היא ירוקה. אני אפילו לא אנסה להתחיל להגיד
אותו מתוך כבוד לשפה ההונגרית ואני לא אעוות את השם שלו והוא מדבר בעצם על מצב
של זרימה. כאילו את מתחילה לעבוד ואז יש את  העשר דקות האלה שאת עובדת בהן
ואז אחרי עשר דקות מתחילות המחשבות לצוף במוח “יאללה בואי לפייסבוק וכזה…”
את לא מפסיקה את העבודה שלך, גם אם זה נורא נורא משעמם.

את נכנסת בעצם למצב כזה של זרימה. שאת בתוך המשימה הזו.
כל מה שיש בעולם באותו רגע זה רק המשימה הזו. את מכירה את הרגע הזה
שאת נורה מרוכזת במשהו ואם מישהו בא או נושם מסכן כפרה, נושם אז את –
אאאאהההה….. לא, לא עכשיו… לא עכשיו. מכירה את זה? כזה..?
אז זה המצב של זרימה. שאת לגמרי בתוך המשימה. את לא מודעת לזמן,
את לא מודעת לדברים אחרים, את לא מודעת לזה שמדברים ברקע, כלום.
את בתוך המשימה ואת נכנסת לזה.

למה כל כך קשה לנו להיכנס לזה?

למה כל כך קשה לנו להיכנס לזה? בגלל כמובן כל הטכנולוגיה, דיברתי על זה
מלא בערוץ שלי, את יכולה לראות סרטונים אחרים ובגלל שהמוח שלנו התרגל לקפוץ
מדבר לדבר ובגלל שאם לפני רגע היית עדיין בפלאפון נגיד או ראית איזה סרטון
או ראית איזושהי משימה שהיא במהירות גבוהה למוח שלנו ופתאום עכשיו את עוברת
למשימה שהיא יותר משעממת ואיטית ואת צריכה לכתוב אז כאילו עכשיו המוח שלנו
מרגיש פתאום… רגעעע, זה משעממממם, זה משהו שהוא יותר איטי, לא בא לי,
לא בא לי להיכנס לזה… אז, כל מה שאנחנו בעצם צריכות לעשות זה לשכנע את המוח
שלנו לפסוח על הרגע הזה שנמאס לו והוא רוצה לעשות משהו אחר נכון-

זה מה שאנחנו נרצה לעשות. איך אנחנו נעשה את זה?
כשאנחנו נכנסות למשימה אנחנו מלאות אדרנלין, אנחנו מלאות מוטיבציה,
אנחנו מאוד רוצות לעשות את זה ואז אנחנו לאט לאט, האדרנלין יורד,
אנחנו עוברות מפעילות שהיתה קודם מעניינת ועכשיו היא פעילות יותר איטית
ונתפסת כמשעממת ואז .. חוק מעולה שיכול לבוא כאן לעזרתנו זה חוק 2 בדקות.

חוק 2 הדקות

מה זה חוק 2 הדקות? זה אומר שבמקום משימות שהן מאוד גדולות עכשיו
וכדי לא להגביל אותן בזמן, אנחנו אומרות לעצמנו, תעשי את זה רק 2 דקות, זהו.
2 דקות זה כל מה שאת צריכה לעשות. אז במקום למשל משימה כמו לכתוב ספר,
קחי לעצמך משימה של: תכתבי 5 משפטים. זהו, 5 משפטים.
שימי טיימר לשתי דקות ותתחילי לכתוב. זה כל מה שאת צריכה לעשות.

במקום להגיד לעצמך עכשיו, תרוצי מרתון

במקום להגיד לעצמך עכשיו, תרוצי מרתון, תגידי לעצמך, אני נועלת עכשיו
את נעלי הספורט ואני עושה הליכה של 2 דקות, זהו. זה הכל.
מה יקרה בדרך כלל? זה שאנחנו כבר בתוך זה, כבר נכנסנו, מה לא נמשיך?
מה נעזוב אחרי 2 דקות? סביר להניח שלא וככה הישגנו את המטרה שלנו,
לקיים את המטרה שלנו. איזה מגניב, נכון :)

אז אם עדיין לא הכרנו, אהלן, נעים מאוד – שמי טל ואני מאוד שמחה שהגעת לכאן
היום. אם מעניין אותך הסרטון הזה ודומיו אז תרשמי לערוץ שלי, יש פה אחלה תוכן בשבילך
ובכלל ממליצה לך להיכנס לאתר שלי,talshafir.co.il, יש שם ים של הדרכות פרקטיות,
תכל’סיות שממש יעזרו לך לעשות חיים, בעסק. לעבוד חכם יותר, לעבוד פחות
ולהרוויח יותר צ’יצ’ינג, צ’יצ’ינג. אנחנו אוהבות צ’יצ’ינג, צ’יצ’ינג.

תעשי, חיים :)
שלך,
טל