איך להתמודד עם שיבוש בניהול הזמן בעסק?

אז מה עושים כשיש משהו מבאס שממש, אבל ממש מסיט אתכן מהלו”ז שלכן?

שאלה טובה ;)

אז אין לי פתרון קסם, אבל אני יכולה לשתף מה עובד לי ומנסיוני המקצועי באימון עסקי לבעלות עסקים במקרים כאלה.

 

איך לחזור לשיגרה בעסק אחרי שיבוש בלו”ז?

  • תמיד יש באמתחתי צילום של הלו”ז השבועי ביומן בפלאפון ורשימת TO DO של דברים לא דחופים לפי נושאים (וצבעים.. הכי כיף להכניס זמנים לעשייה) . למשל, טלפונים שצריך לעשות ברשימה אחת. רעיונות לפוסטים שאפשר לפתח באחרת וכו’. אז תמיד מה לעשות בזמן אבוד כזה- פשוט שולפים מהרשימה שמוכנה מראש. אילו רשימות תוכלו להכין לכן?
  • אם בין כה וכה יש זמן מבוזבז בפקק/ בתור/ בהמתנה- תמיד יש איתי ספר מקצועי או הרצאה מעניינת ביוטיוב, או בטד, או ספר קולי שאני מאזינה לו. אני הופכת את זה לזמן להתמקצעות, מחקר ולמידה. מה בתחום שלכן זמין לכן תמיד ללמידה?
  • ברגע שהלו”ז משתנה, זו תמיד הזדמנות טובה לבחון אותו מחדש. מה באמת חשוב שיקרה השבוע? מה פחות? מה אפשר לעשות אחרת?
  • הומור ופרופורציות. תמיד תמיד תמיד. להתפקס על מה שחשוב באמת ולמצוא את הזווית של הצחוק.
  • הכרת תודה- שוב הכלי הזה לא מאכזב. מחקרים מצביעים על כך שאושר מגיע לאו דווקא רק מדברים חדשים שנקבל ושנשיג, אלא מתוך הכרה ותחושת תודה וסיפוק ממה שכבר קיים. אז תמיד אפשר למצוא על מה להגיד תודה, גם על דברים שבמבט ראשון הם שליליים. תמיד יש זווית שהיא חיובית, מועילה, מקדמת. צריך רק למצוא אותה ולאמץ אותה.

 

 

מה לעשות כשיש תוכניות ופתאום נכנס משהו לא צפוי שמשבש את הלו”ז?

1⃣ *לשים לב לפולניה הפנימית*- בד”כ תתחיל חשיבה קטסטרופלית שתוריד אותנו מאוד: “את אף פעם לא תצליחי ככה/ אי אפשר להיות אמא ובעלת עסק/ היקום מנסה לרמוז לי” וכו’ וכו’. . במקום זאת אפשר להישאר ממוקדת במטרה ולחזק את עצמנו בדיבור עצמי חיובי: “אז יש עיכוב קל (או כבד) בלו”ז. סומכת על עצמי שאצליח להתגבר ולהגיע למטרה שלי”. ואז ממש לתת לעצמנו עדויות מתי בעבר התגברנו כבר על משהו דומה ועדיין הגענו למטרתנו.

2⃣ *כמו בדייטים: להתמקד באיכות ולא בכמות*- מתוך העיכוב- מה הכי חשוב לנו שבכל זאת יקרה? מה פה תלוי בנו? ולשבץ ביומן את הלו”ז החדש והגמיש!!!

3⃣ *להתחבר למלכה ה​פנימית ולא למלקה ה​פנימית*- פעם חברה טובה ראתה שאני מסתובבת עם יומן קטן. היא אמרה לי שאני צריכה לקנות יומן גדול יותר. אמרתי לה שהיא צודקת. אני צריכה לקנות יומן גדול יותר או חיים קטנים יותר. מה שאני מנסה להגיד זה, לברך על כך ששפר עלינו להיות נשים שאפתניות עם “חיים גדולים”. וכן, לפעמים כתוצאה מכך לא מספיקים הכל. והאמת? כנראה שאף פעם לא נספיק את הכל. אז לא להתקטנן עם עצמנו, לא להכות על חטא, לסמוך על המלכה הגדולה הפנימית שבנו שכל דבר מגיע בזמנו המדוייק.

 

​נ”ב

מאז יש לי רק יומנים ענקיים..

מה שאני מנסה להגיד, זה שלפעמים החיים ירססו בספריי צבע שחור שפריצים על נקודות בחיים שלנו. הבחירה שלנו אם לתת לצבע הזה לזלוג ולנזול ולצבוע את כל השאר גם בשחור היא שלנו. אפשר לעצור לרגע ולבחור שהבאסה תהיה נקודתית ולא מתמשכת ולהתמקד בכל הצבעים שמסביב.

אלה החיים שלנו. לא תמיד אנחנו בוחרות בצבעים, אבל אנחנו יכולות לבחור מה לעשות איתם. וזה בעיני כל ההבדל בין לנהל ולהתנהל.

 

קורס עצמאיות עושות חיים טל שפיר

מה לקחת לעשייה שלך? 

וזה ההזדמנות ללמוד כל מה שעצמאית צריכה לדעת על ניהול זמן, כדי שתוכלי להתמקד בדברים שהכי חשובים לך, שתוכלי להתפתח בעצמך ולפתח את העסק שלך ולהפיץ את הבשורה שלך.

הירשמי עכשיו למחזור השני של קורס עצמאיות עושות, חיים.

תעשו, חיים :)

שלכן,

טל שפיר